<h1>ארחות חיים הלכ' סדר תפלת ר"ה סימן ו'</h1>
<h2>דף לב.</h2>
בשחר יש מקומות שמשכימין לבא לבית הכנסת קודם היום ואומר סליחות ואח"כ אומר סדר הברכות ופסוקי דזמרה של שבת לבד מפסוק מזמור שיר ליום השבת. ויש מוסיפין קודם תפלה למשה המזמור הזה תפלה לדוד שמעה ה' צדק. ויש מוסיפין ג"כ מזמורים אחרים. ואחר פסוקי דזמרה יעמוד ש"צ ויתודה ויאמר פיוטים ודברי תחנונים להיות תפלתו לרצון כי קדוש היום לה' ואומר נשמת כל חי וכל סדר יוצר כמו בשבת לבד מלאל אשר שבת מכל המעשים עד שמך ה' ומתפללין תפלתן כמו בערבית. ואח"כ פותח ש"צ תפלתו בקול רם ואומר קרובות ופזמונים של מלכיות זכרונות ושופרות ומשלים תפלתו ואחר יאמר אבינו מלכנו ואחריו קדיש שלם ואם חל בשבת יש מקומות שאומרים אותו כן מנהגנו. ויש מקומות שאין אומרים אותו ולמעלה כתבנו טעמם. כתוב במס' סופרים שאין אומרים בשבת יום תרוע' אלא זכרון תרוע' לפי שאין תקיעת שופר דוחה את השבת משום גזרה.
<h2>דף לב:</h2>
ואין אומרים הלל בר"ה לפי שהוא זמן יראה ופחד ולהיות כל איש ירא וחרד מפשעיו וכן א"ר אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה מפני מה אין ישראל אומרים שירה בר"ה וי"הכ אמר להם אפשר מלך מלכי המלכים עומד על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים לפניו וישראל אומרים שירה. ואחר הקדיש מוציאין ב' ספרי תורה ולמעלה בהלכות קריאת התורה כתבנו כל סדר הקריאה. ויש מקומות שנוהגין לקרות התוקע שיהיה ממנין החמשה הקורין בתורה ומפטירין בנביא. ואחר ההפטרה יעמוד התוקע לתקוע ויברך לשמוע קול שופר ושהחיינו ואע"פי שבירך אותו בלילה אינו עולה לשופר כי אם לי"ט בלבד לפי שמצות שופר אינה בלילה כי אם ביום ותוקע תשר"ת תש"ת תר"ת כמו שבארנו. ויש מקומות שתוקע ביום ראשון בבימה וביום שני במקומו. ואחר התקיעה נהגו לומר כל הקהל כאחד מזמור אחד של ספר תהלים שיש בו פסוקי' של שופרות או פסוקים אחרים משופרות ואשרי ומחזירין הספרים למקומן ואומר קדיש זוטא ואחר מתפללין תפלת מוסף בלחש.
